משטח כחול כהה עליו מונחים בשורה שלושה חפצים נפרדים: קובייה שקופה בגוון טורקיז שעל פניה העליונים רשת של חמש על חמש נקודות קטנות עם קו זוהר שעובר דרך שש מהן, מגש נמוך עם חמישה אריחים מעוגלים ריקים זהים, וחרוט צר של אור טורקיז הנופל על כן ריק.

תבנית מול קוד PIN מול Face ID: מה באמת בטוח יותר?

השאלה נשמעת כאילו צריכה להיות לה תשובה אחת, וכמעט ככה זה, עד שאתה שואל ממי בעצם אתה מגן על הטלפון. זר שמוצא אותו ברכבת, עמית שיושב מולך בארוחת צהריים, ובן זוג שכבר יודע את הסיסמה שלך, אלה שלוש בעיות שונות לגמרי, ושלוש הנעילות נכשלות מולן בסדר שונה. להלן הדירוג, המחקר שמאחוריו, והחלק שחשוב יותר מכל השאר: איזו נעילה שייכת לטלפון עצמו, ואיזו שייכת לתמונות שבתוכו.

מול מישהו שצופה בך פותחים את הנעילה, תבנית היא החלשה מבין השלוש בפער גדול. במחקר מבוקר אחד על הצצה מהצד בתצפית בודדת, תוקפים שחזרו תבנית שצוירה עם קו מסלול גלוי בכ-64 אחוזים מהמקרים, בעוד קוד PIN בן שש ספרות נפרץ בכ-11 אחוזים מהמקרים. תבנית גם משאירה עדות פיזית: מחקר תקיפת הכתמים המקורי שחזר את התבנית המלאה מכתמי האצבעות על המסך ב-68 אחוזים מהמבחנים בתאורה נוחה, וחלק ממנה ב-92 אחוזים. Face ID לא נותן לצופה מהצד שום דבר, וזו הסיבה שהוא מנצח על הנייר, ואפל מעריכה את הסיכוי שפרצוף אקראי יתאים לשלך באחד למיליון בערך. החולשה שלו שונה. הוא עובד כשאתה ישן והוא עובד כשמישהו מרים את הטלפון אל מולך, ובאייפון הוא קיצור דרך לסיסמה ולא תחליף לה, כך שסיסמה שמישהו ראה מבטלת אותו. גם גודל הלוח משנה. כמעט כל נתון תבנית שמתפרסם מתאר רשת של שלוש על שלוש, ולוח של חמש על חמש עם מינימום של שש נקודות נמצא בטווח שונה לגמרי. השתמש ב-Face ID עם סיסמה ארוכה על המכשיר עצמו, והצב אישור נפרד באפליקציה ששומרת כל דבר שלא היית מוסר לזר.

הדירוג הקצר, והשאלה שמסדרת אותו מחדש

אם שופטים לפי כמה טוב כל אמצעי שורד תצפית, הסדר ברור: Face ID ראשון, קוד PIN ארוך שני, ותבנית אחרונה. Face ID לא חושף כלום לצופה מהצד, כי האישור אף פעם לא עוזב את הפנים שלך. קוד PIN מוקלד באזור קטן שאפשר לכסות עם היד, וכל ספרה נוספת מכפילה פי עשרה את מרחב הניחושים. תבנית היא תנועה גדולה שמצוירת על רוב המסך, בדרך כלל עם קו בהיר שעוקב אחרי האצבע, וזה האמצעי היחיד מבין השלושה שאדם שיושב שני מושבים משם יכול פשוט לזכור. זה לא הבדל קטן במחקר, זה ההבדל בין הטלת מטבע לבין ניחוש כמעט חסר סיכוי.

אחר כך שאל שאלה אחרת: מי בעצם פותח טלפונים בלי רשות? ברוב המכריע של המקרים זה לא זר עם מצלמה, זה מישהו שכבר נמצא בחדר: בן זוג, שותף לדירה, עמית לעבודה, קרוב משפחה. האדם הזה בדרך כלל יודע את הסיסמה שלך, ראה אותך פותחים את הנעילה מאות פעמים, ולא צריך שום שיטת תקיפה בכלל. מולו הדירוג שלמעלה לא רלוונטי, כי שלוש הנעילות כבר פתוחות. הדבר היחיד שעדיין מחזיק מעמד הוא אישור שני שהוא מעולם לא ראה, באפליקציה ששומרת את החומר ששווה להגן עליו. המדריך שלנו על נעילת אפליקציות בודדות עם Face ID באייפון מכסה את החצי המובנה של הפתרון הזה, וכדאי לקרוא אותו יחד עם המדריך הנוכחי.

מה כל נעילה חושפת למי שצופה

חוקרים מדדו את זה במקום לנחש. במחקר על הצצה מהצד בתצפית בודדת, תבנית שצוירה עם קו המסלול גלוי שוחזרה בהצלחה על ידי הצופה בכ-64 אחוזים מהמקרים, בעוד קוד PIN בן שש ספרות שוחזר בכ-11 אחוזים מהמקרים. כיבוי קו המסלול עוזר לתבנית באופן משמעותי, וכיסוי המקלדת עוזר לקוד PIN, אבל הפער שורד את שניהם. הסיבה היא גיאומטרית. קוד PIN הוא רצף של הקשות קטנות ברשת צפופה, וספרה אחת שנקראת לא נכון מקלקלת את כל הניחוש. תבנית היא צורה רציפה אחת, וצורה היא בדיוק הדבר שהזיכרון האנושי טוב בשמירתו אחרי מבט אחד.

תבנית גם משאירה אחריה עדות. מחקר תקיפת הכתמים המקורי צילם מסכי טלפון בתאורה מבוקרת ושחזר את תבנית הפתיחה המלאה משביל השומן ב-68 אחוזים מהמבחנים, עם חלק מהתבנית גלוי ב-92 אחוזים. גם מקלדת PIN מוכתמת, אבל הכתמים לא נושאים סדר, כך שהתוקף לומד אילו ספרות ולא את הרצף. Face ID לא משאיר כלום על הזכוכית וכלום בחדר. במקום זה הוא פועל בכל פעם שהפנים שלך מול המצלמה, כולל כשאתה ישן, וזו חולשה אמיתית וספציפית ולא תיאורטית. אפל ממתנת את זה בכך שהיא דורשת את הסיסמה לאחר הפעלה מחדש, לאחר 48 שעות בלי פתיחת נעילה, ולאחר חמש התאמות פנים כושלות, ובכך שהיא מציעה את ההגנה על מכשיר שנגנב למקרה שגנב כבר ראה אותך מקלידים אותה.

החשבון שמאחורי זה, ולמה גודל הלוח משנה הכול

כמעט כל נתון תבנית שמצוטט בהרחבה מתאר את רשת שלוש על שלוש של אנדרואיד, שבה מסלולים של ארבע עד תשע נקודות נותנים בסך הכול 389,112 אפשרויות. זה יותר מקוד PIN בן ארבע ספרות עם 10,000 אפשרויות ופחות מקוד PIN בן שש ספרות עם 1,000,000 אפשרויות, ושני המספרים האלה מגזימים בקושי האמיתי, כי לא בחירות תבנית ולא בחירות PIN קרובות בכלל לאקראיות. אנשים מתחילים תבניות בפינה השמאלית העליונה הרבה יותר ממה שהמקריות הייתה מאפשרת, ומציירים אותיות שהם כבר מכירים. אנשים בוחרים 1234 ו-0000 ושנות לידה. תוקף שמנסה קודם את הבחירות הפופולריות לא עובר על כל המרחב, הוא רק עובר על הקצה הצפוף שלו.

גודל הלוח הוא המשתנה שאף אחד לא מזכיר, והוא גובר על כל השאר. אם סופרים רק מסלולים שמשתמשים בשש נקודות שונות, לוח של חמש על חמש מציע 127,512,000 סדרים אפשריים עוד לפני כל כלל ציור שמצמצם את הרשימה, לעומת 1,000,000 לקוד PIN בן שש ספרות. Vaultaire משתמשת בלוח של חמש על חמש בדיוק מהסיבה הזו, דורשת לפחות שש נקודות ולפחות שינוי כיוון אחד, ומזהירה כשהצורה שציירת היא רצף ישר, ספירלה או אות מוכרת. שום דבר מזה לא פותר את בעיית התצפית, שהיא תכונה של ציור על זכוכית מול אנשים ולא של הרשת עצמה. זה כן אומר שתבנית היא הבחירה החלשה רק כשמישהו צופה, והבחירה החזקה כשאף אחד לא צופה.

איזו נעילה שייכת לאיזו דלת

התייחס לטלפון ולחומר הפרטי שבתוכו כאל שתי דלתות נפרדות. על הטלפון, השתמש ב-Face ID עם סיסמה ארוכה מאחוריו, והפעל הגנה על מכשיר שנגנב, שמחייבת Face ID בלי אפשרות גיבוי בסיסמה לפעולות רגישות כשאתה רחוק מהמקומות הרגילים שלך. השילוב הזה עונה על הזר, על כייס, ועל מי שצילם אותך פותחים את הנעילה בבית קפה. מה שהוא לא יכול לענות עליו זה מישהו שכבר יודע את הסיסמה, או הרגע שבו אתה מוסר את הטלפון הפתוח למישהו כדי להראות לו תמונה והוא ממשיך לגלול. בשביל זה אתה צריך נעילה שלא נפתחת רק כי הטלפון נפתח.

זו הדלת השנייה, ושם התבנית מצדיקה את מקומה. ב-Vaultaire, נתיב הפתיחה הרגיל לא משווה את התבנית ל-hash של סיסמה עצמאית. הנקודות שאתה מצייר עוברות סריאליזציה ואז PBKDF2-HMAC-SHA512 ב-600,000 איטרציות עם salt לכל מכשיר שנשמר ב-Keychain של iOS. מפתח הכספת שמתקבל מאמת את האינדקס המוצפן ופותח מפתח ראשי אקראי נפרד שמשמש להצפנת הקבצים ב-AES-256-GCM. אימות AES-GCM גם מאפשר למי שמחזיק נתוני אפליקציה שהועתקו לבדוק מפתחות מועמדים במצב לא מקוון, ולכן חוזק התבנית והעלות של כל ניחוש עדיין חשובים. Vaultaire שומר מסד נתוני שחזור מוצפן ב-Keychain, וגיבוי CloudKit מוצפן, שפועל כברירת מחדל, יוצר עותק נוסף של טקסט מוצפן. אף אחד מהם לא נותן למפתח נתיב איפוס או את המפתחות שנדרשים כדי לקרוא את הקבצים שלך. ההסבר שלנו על מה הצפנת AES-256 מגינה בפועל מכסה את צד ההצפנה, ובדיקת טענות האבטחה של אפליקציות כספת מסבירה איך לבדוק אם אפליקציה מסוימת באמת מצפינה או רק מסתירה תיקייה. Vaultaire חינמי עד 3 כספות.

מדריכים קשורים

מקורות

שאלות נפוצות

האם מישהו באמת יכול לפענח את התבנית שלי מכתמים על המסך?

כן, בתנאים הנכונים. המחקר שנתן את השם לתקיפת הכתמים צילם מסכים בתאורה ובזוויות מצלמה מבוקרות ושחזר את התבנית המלאה ב-68 אחוזים מהמבחנים, עם חלק ממנה גלוי ב-92 אחוזים. שימוש רגיל מכתים את הזכוכית ומקשה על זה, וניקוי המסך מסיר את זה לגמרי, אבל התקיפה אמיתית והיא חלה רק על תבניות. מקלדת PIN משאירה סימנים שחושפים אילו ספרות אתה משתמש בלי לחשוף את הסדר.

האם Face ID בטוח יותר מסיסמה באייפון?

אלה לא חלופות זו לזו. Face ID הוא נתיב מהיר לאותה סיסמה, והסיסמה נשארת האישור הבסיסי, וזו הסיבה ש-iOS מבקש אותה לאחר הפעלה מחדש, לאחר 48 שעות בלי פתיחת נעילה, ולאחר חמש התאמות פנים כושלות. Face ID הרבה יותר טוב מול תצפית, כי אין שם כלום לצפות בו. הסיסמה טובה יותר במקרה שבו מישהו יכול להצביע את הטלפון לעברך. השתמש בשניהם, והפוך את הסיסמה לארוכה.

האם תבנית כספת נפרדת עוזרת אם מישהו כבר יודע את הסיסמה של האייפון שלי?

בשביל זה בדיוק היא קיימת. מי שיודע את הסיסמה שלך מקבל את כל הטלפון: תמונות, הודעות, האלבום המוסתר, iCloud בדפדפן. כספת עם אישור משלה היא החלק היחיד שלא נפתח יחד עם השאר, בתנאי שמעולם לא ציירת את התבנית לפניו ומעולם לא השתמשת בספרות הסיסמה בתור צורתה. בחר משהו שמעולם לא הקלדת מול האדם הזה, כי ההיכרות היא ההתקפה האמיתית כאן.

מה קורה אם אני שוכח את התבנית?

ב-Vaultaire, התבנית גוזרת מפתח כספת שמאמת את האינדקס המוצפן ופורק את המפתח הראשי האקראי שלו. השחזור משתמש בביטוי כדי לפתוח מעטפת מפתח מוצפנת, והוא צריך גם את רשומות השחזור התואמות, המקומיות או המוצפנות ב-CloudKit. ל-Vaultaire אין מפתח איפוס, ולכן התמיכה לא יכולה לעקוף את הדרישות האלה. שמור את הביטוי על נייר, רחוק מהטלפון. המדריך שלנו על סיסמאות שנשכחו לכספות תמונות, שמקושר למטה, מסביר אילו נתיבי שחזור נשארים ואילו טענות לא כדאי לקבל.

הורד את Vaultaire בחינם